נוחות ה"לא נעים"

איך אומרים החבר'ה? "נעים מת". כשמדובר בתחושות, כולנו מכירים מה נעים לנו ומה לא. אחד אוהב מקלחת עם מים חמים יותר ואחר עם חמים פחות ואף קרים. יש צליל הנעים לאוזננו ויש כאלו שהם צורמים או עזים מדי ואינם נעימים לנו. כך עם מראות – צבעים; כך עם ריחות, טעמים ומגע.

אבל מה עם ה"ממש לא נעים לי ששכחתי להתקשר אליו", לא נעים לי לבקש העלאה או הלוואה או עזרה וכל כיוצא באלו. למעשה, יש כאן התחמקות מקביעת עמדה, או מנשיאה באחריות על מעשה כושל או מחדל שלנו או התעלמות מרצון שלנו. מה יש לו לזולת שכלפיו פיתחנו את הרגשת אי הנעימות שלנו, מה יש לו מהרגשתנו זו? איזה תקלה או אי מילוי הבטחה – תוקנו בהרגשתנו זו? בדומה לכך עסקתי לאחרונה ב"מרגיש אשמה". ה"לא נעים" בא לבטא כנראה בושה; אז אולי יש לנו על מה להרגיש בושה ואם זה לא נח לנו אז יוכל מישהו לקבוע, שזה מגיע לנו. אבל, שקיעה ב"אומללות הלא נעים שלנו", רק מנציחה את המחדל!

לאחר הנוגע בדבר, הרגשתנו לא מועילה אבל גם לנו אין ממנה שום תועלת. כבר קבעו חכמינו ב"פרקי-אבות": "לא הבישן לומד…" אז אם לא הבנו משהו שאמרו לנו או שמנסים ללמדנו, יותר לא נעים להעמיד פני מבינים ורק לאחר מכן יתברר שבעצם רק העמדנו פנים ואז, גם התחזנו למביני דבר וגם נותרנו בורים! כמה אנרגיות אנו משקיעים בכיסוי והעלמת בורותנו?! סליחה – כמה אני משקיע, אינני יכול לדבר בשמכם.

ישבתי לי, עוד טרם מלאו לי 20 שנה, באולם הרצאות באוניברסיטת בר-אילן ולמדתי ביולוגיה לפסיכולוגים מפיו של פרופסור אורח מארצות-הברית. במהלך השיעור "ארבתי" לשעת כושר בה אוכל להפגין את חוכמתי הגדולה. ככל שהתקרבתי לפצות את פי כן גברו פעימות לבי עד לגרוני ממש. בשלב מסוים נשאתי ידי וקיבלתי את רשות הדיבור. הצגתי שאלה "מרשימה". הפרופסור המקסים והקולח שתק לרגע קל ואז אמר: "אני מבחין בין שני סוגי שאלות: הסוג הראשון – כשמשהו מהנלמד אינו מובן לסטודנט; הסוג השני – כשהסטודנט רוצה להרשים. ובכן, שאלתך היא מהסוג השני!" כמובן שהסמקתי עד לציפורנים וידעתי שהוא מאד מאד צודק (כמובן שאת הערכתי אליו הבעתי כאשר סיימתי את הקורס שלו בהצטיינות.) אז כשלא היה נעים לי להכיר בכך, שאינני מרגיש שייך לקורס, שאינני מרגיש בכלל שייך לקבוצת הלומדים פסיכולוגיה, שאני בטוח שחושבים שאני בכלל לא חכם, ושאף אחד בכלל לא "חושב אותי לאשת מהנדס!" כדי לא להתמודד עם כל הלא נעים שבלבי, השקעתי אנרגיות במניפולציות לחמוק מהרגשתי ולהסתירה ככל שאצליח מזולתי.

במקום שאנחנו מרגישים "לא נעים", ראוי אפוא לבדוק מה הקושי שלנו להתמודד ואז אולי תשתפר יכולתנו לקדם פתרון הולם ולא לחמוק לנוחות ה"לא נעים", שכאמור, איננה מועילה לאחר וגם לא פותרת לנו דבר.

 

20.08.08