19.11.18
יותר ויותר פוגשים בבניינים ציבוריים מעליות שבהן סימון ברייל ליד הכפתורים ונשמעת כריזה בקומה בה נעצרת המעלית. במסגרות בריאות (שאולי נכון יותר לכנותן: חולי!) נשמעות בכריזה המחלקות השונות שבקומה וזה בהחלט נוח לציבור כולו.
סימון הברייל לצד הכפתורים הוא נוח לעיוורים הרוצים להפעיל בעצמם את המעלית ליעד מסויים, למרות שכדאי לציין, שרוב העיוורים ולקויי הראייה אינם יודעים ברייל.
כאשר אין כריזה כשמעלית נעצרת בקומה, סימון הברייל לא עוזר הרבה כי אין לדעת אם זו אכן הקומה בה בוחרים לעצור.
עד כאן עסקתי בעיקר בעיוורים משתמשי המעליות. אבל, יש עוד בעיות, שמקשות לא רק על אוכלוסיה זו:
יותר ויותר פוגשים בניינים חדשים בהם מספר מעליות ואנו מתבקשים להקליד את מספר הקומה הרצויה לנו. אחת המעליות מגיעה ונראה סימן המפנה אליה. עיוורים ולקויי ראייה אינם רואים את הסימן הזה וגם מי שמתקשים בהליכה, לעתים לא מספיקים להגיע בזמן למעלית המסויימת אליה הופנו.
עכשיו תגידו לי, בבניין רב קומות כשרוצים להגיע לדירה מספר 13 למשל, איך נדע אם יש 4 דירות בקומה ולכן הדירה היא בקומה רביעית, או שיש 3 דירות בכל קומה ואז הדירה היא בקומה חמישית ואולי בנו רק שתי דירות בקומה ואז היא בקומה שביעית.
מדוע לא מציינים ליד הכפתורים ליד מספר הקומה את טווח הדירות שנמצאות באותה קומה? אותו מידע חשוב, מן הראוי שיצויין גם בכריזה לטובת המתקשים בקריאה או מי שאינם מסוגלים לקרוא.
האם ידוע לכם על כלל או תקן קבוע וברור שיאפשר לאדם עיוור למצוא את מתג הפעלת המאוורר במעליות בהן לא פועל מזגן? והיכן מתג הפעלת "קריאה לעזרה"? אני משער שהוא אדום, אבל מה עם עיוורים ועם עיוורי צבעים?
כמעט חמישית חלפה במאה העשרים-ואחת, כמה צריכות עוד לחלוף כדי שדברים כל כך בסיסיים יטופלו?