השם!?

27.06.22

יצאתי לנסיעה של שעה ויותר כדי להגיע בזמן למרפאה פרטית יוקרתית. כמובן שהקדמתי 20 דקות. התיישבתי מול המזכירה הרפואית היעילה והמנוסה והיא פנתה אליי: "השם!" רציתי להשיב: "השם יעזור" או: "השם בשמיים", אבל, התאפקתי וקראתי בשמי כדי שתוכל להקלידו. התבקשתי להמתין בחדר ההמתנה. בהגיע שעת התור לו המתנתי יותר מחודש ימים, לא קרה כלום. כעבור 25 דקות פניתי לכיוון הדלפק ושאלתי: "מה קורה איתי?" נענייתי: "עוד מעט יקבלו אותך" וכך היה.

אז פגשתי בבעלת המרפאה ומתמחה, שהציגו עצמם, הסבירו כל שלב שביצעו וכשיצאו מהחדר ציינו את המטרה ואת המשך המשוער של העבודה שביצעו למעני מחוץ לחדר הטיפולים.

שנים רבות קיבלתי לקוחות בעבודה. כשנאלצתי לאחר בקבלת מישהו הקפדתי תמיד לצאת במועד המדויק שנקבע לפגישה או קצת קודם לכן, התנצלתי והודעתי שאתעכב עוד כך וכך דקות וכמובן שהקפדתי מאוד לקבלו במועד החדש שנקבתי.

נוקשות? כן וזה כל כך רע?

מה הקושי לקבל לקוח ב"בוקר טוב! מה שמך בבקשה?" בסיסי לא? כשהטיפול מתעכב כל כך פשוט לומר משהו כמו: "קצת מתעכבים, תחכה בבקשה בסבלנות".

המזכירה מתקתקת עבודה ומצויה היטב בפרטי עבודתה, כדאי פשוט לחזק את תחום יחסי האנוש והתוצאה תהיה נהדרת.