אז מי בבית? – על הורים שהתגרשו
הסוגיה: – הורים פרודים או גרושים והילדים ברשות האם; האם לעודד ביקורים של האב בבית האם וילדיהם, או להעדיף אי כניסה כלל לרשות הפרט של האם והילדים?
מצאתי עצמי חוזר תכופות לסוגיה זו. שוב ושוב הבעתי דעתי, שבמקרה של פרוד עם נחישות להתגרש או כאשר ההורים כבר גרושים, סברתי, שאל לו לאב לבקר בבית האם וילדיהם.
הנימוק הראשי לעמדה זו הוא, שקל יותר להסתגל לדבר ברור וחד משמעי. ידוע, שילדים מרגישים אשמה על גירושי הוריהם והם עשויים להאמין, שביכולתם גם להחזיר את הוריהם ולקיים מערכת משפחתית בבית. ביקורי האב בבית, יכולים ליצור בהם ציפיה, שהנה הוא עומד לחזור לגור בבית וכל סיוט הפרוד או הגירושין – יסתיים.
ברוב המקרים ההורים נפרדו או התגרשו בגלל שלא הצליחו לקיים זוגיות טובה ביניהם. הקשר ניתק או דולל משמעותית כדי למנוע מלחמות ומריבות וכל כיוצא באלו. טבעי אם כן, שבמקרים אלו ימנע האב מלהכנס לבית שהוא אינו שייך אליו יותר ובכך, יחסכו אירועים שליליים כאלו.
גם במקרים של פרוד, שטרם בשלו לכדי גירושין מסיבות שונות, גם במקרים אלו, כניסת האב לבית עלולה לבלבל את הילדים כי מדברים איתם על כך שהוריהם לא מסתדרים כזוג ונמצאים בהליכי גירושין ומאידך יש סימנים, שהבית ממשיך להתנהל במגמה שונה.
אבל מה אם בני-הזוג אינם באוירה עוינת והם יודעים להתייחס בכבוד זה לזה ומקפידים שלא לנהל את חשבונותיהם – מכל הסוגים – בנוכחות ילדיהם? מדוע לשלול מהילדים ביקורים של האב באוירה האינטימית של הבית – מבצרם של הילדים? מדוע שלא תינתן לאב הזדמנות לשהות במחיצת ילדיו בנוכחות אימם אם מערכת ההתייחסויות נוחה או כאשר היא, האם, תעדר מהבית כדי לאפשר את המפגשים הללו?
תהיתי גם: איזה משקל יש לתת לגיל הילדים בסוגיה הנדונה, אם בכלל. האם שונה הדבר כשמדובר בתינוק או במתבגר?
כאשר אם גרושה מתארת לי ביקור של האב אצלה בבית, בו הוא חוזר להעיר לה הערות עוינות ומנסה לשוב ולשלוט בחייה, אזי אין לי התלבטות כלל. ברור לי, שמקום המפגש הניטרלי כמו גן הילדים במסיבת יום ההולדת או ליד בית אחד ההורים שם מועברים הילדים מהורה להורה – עדיף לאין שיעור על נוכחות האב בבית האם והילדים. ההורים שניהם או אחד מהם, בחר שלא לחיות עם האחר גם כדי להמנע מחיי הסבל שחוו יחד. אולם, כאשר היחסים שונים ואין חשש לפגיעה ברגשות הילדים, אולי אין להמליץ על התרחקות מלאכותית ממרחב חייהם? ביקור האב בבית עלולה אמנם ליצור בהם ציפיות לאפשרות שחזרתו הביתה הופכת אפשרית וכל שעת ההורים לעשות הוא, להבהיר כי האב בא לבקר אותם אבל הוא לא חוזר לחיות איתם באותו בית. אפשר להבהיר זאת מניעתית ואפשר להתייחס לכך כאשר מזהים סימן כלשהו שילד מבלבל בין ביקור לבין החזרת הזוגיות של ההורים לקדמותה.
דרישת האב לאפשר לו להכנס הביתה במועדים קבועים לשהות עם ילדיו או במועדים בלתי קבועים כשמזדמן לו ומדובר על עתים קרובות – יכולה להעיד על רצונו העז לשמר קשר קרוב והדוק עם ילדיו. לרוב טובת הילדים תואמת רצון זה. אולם, אם לקחת בחשבון את ההסתייגויות דלעיל, אשאל אם נראה זאת אחרת כאשר האם היא היוזמת ביקורים אלו כי היא רואה אותם כרצויים ובלתי מזיקים. יש להניח שכך הדבר, כשהביקורים האלו אינם מפריעים לה. אולי בנסיבות כאלו אכן גדול הרווח של כניסת האב לבית האם מאשר המחירים שציינתי.
עד כאן תיארתי מצב טכני של ביקור או אי ביקור האב בבית האם והילדים. למעשה, הסוגיה רחבה יותר והשאלה שהעליתי יכולה להיות דוגמה לסוגיה רחבה יותר והיא: עידוד או אי עידוד עשייה זוגית של ההורים הגרושים או הפרודים – עם ילדיהם. מצבים בהם כל הורה כבר מתגורר בבית אחר וחי את חייו כבלתי תלוי בבן/בת הזוג ועם זאת, ההורים יוצאים יחד עם הילדים לבילוי של רחצה בים או לטיול באתר נופש בארץ וכיוצא בזה. זה יכול להיות בילוי של כמה שעות ביום חופשה של סוף שבוע וזה יכול גם להיות נופש של 3 לילות באיזה צימר בצפון. לכאורה, מה רע בכך, שההורים המסורים מצליחים להתארגן יחדיו לפעילות מהנה עם ילדיהם ובפרט, שהפרוד מכאיב ודאי לילדים והנה הם מארגנים עשייה ברוכה משותפת כדי לאכלס את עולמם של הילדים בעוד ועוד שעות משפחתיות יפות ומהנות. קצת מוזר? אבל בהחלט אפשרי לא? לא אופתע כלל אם אתם מכירים דוגמאות כאלו בקרבתכם. אם לא בילוי כזה אז השתתפות במסיבת יום הולדת בגן או בחיק המשפחה וכמובן מסיבת סיום שנה בית-ספר ועוד אירועים דומים, טבעי והגיוני ששני ההורים משתתפים וההבדל בין אירועים אלו לבין הטיול שתיארתי הוא היות זה האחרון מערכתי ונפרד. אבל מה עם מתארגנים לצאת לפיקניק בשבת עם עוד כמה משפחות?
החיים מזמנים לנו מצבים מורכבים ומגוונים ויש אשר יצר האב מערכת יחסים זוגית חדשה או, שהישנה שוב איננה ב"מחתרת" וההורים הגרושים מצליחים לעמוד בקשרים נעימים כשגם זוגתו של האב וגם בן-זוגה של האם עומדים בידידות ממש. תמיד אכן יש פנים לכאן ולכאן מבחינת השלכות הקשרים בין המערכות שנוצרו והגיוני לבחון כל מקרה מסוג זה לגופו ולהגיע להחלטה אם לקיים או לא את הקשרים ההדוקים והבילויים המשותפים.
אחזור לביקור האב בבית גרושתו ואציין, שמדובר בעשייה שונה לדעתי מהדוגמאות האחרות שהבאתי לעייל. בינתים אני נוטה להמליץ להורים גרושים או פרודים לקראת גירושין, שלא לפרוץ את גבולות הפרטיות של כל אחד מהם, שמתבטאים בצורה סמלית ברורה ביחידת המגורים הנפרדת של כל הורה.
20.04.07