מפגר – סמנטיקה פשוטה

מפגר – סמנטיקה פשוטה

קיימת ההתלבטות אם להשתמש במונח "מפגר", או שמא עדיף להשתמש במונחים: מוגבל, "בעל נכות התפתחותית",  ודומיהם.

המונח  "מפגר" נושא עימו מטען שלילי שהולבש עליו על ידי החברה.

למעשה, משתמשים בכינוי "מפגר" כביטוי גנאי, כקללה. מבחינה סמנטית אין כל רע במונח זה. אם להזדקק לשפת אימי (אידיש), כי אז התרגום של "מפגר" הוא: "א צוריק געבליבענער", שמשמעו זה שנישאר מאחור. אמנם כך הדבר בתיאורנו אדם הצועד בחבורה ואינו מצליח לעמוד בקצב הליכתה, ניפתח פער בינו לבין האחרים והוא משתרך לו מאחור. אנו אומרים אז, כי  "הוא מפגר". עלי לציין, כי אני מייחס חשיבות עצומה לראייתנו את הדברים. אנחנו הם אלו שנותנים לדברים את המשמעות שלהם. כך, למי שמזדרז  להקדים את החבורה ונדחף לפניה, נוכל לקרוא : "אידיוט קופץ בראש" או לאמור עליו: "הוא מנהיג משכמו ומעלה!" או מפקד שדוגל ב"אחרי!". אותו בן החבורה שנותר מאחור, הוא "מפגר", אך הוא גם המאסף,  זה שמעיד כי: "אל דאגה, כולם עברו, וממשיכים להם, נותרתי מאחור להבטיח שאיש לא ינשור".

כמו שניתן להצביע  על החריג הזה שם מאחור, ולציין את היותו חריג ואף ללגלג עליו, כך, אם רוצים, ניתן לייחס לו את השלווה הנסוכה על פני החבורה שבדרך, כאשר היא מביטה אליו ואומרת: יופי לי, לפחות במשהו אני יודע שהתקדמתי, הנה שם ישנו מישהו מאחורי". וכך, בכל הענווה, נוכל לאמור, שאנו יכולים לראות את עצמנו כאינטליגנטים, בזכות אלו שהם פחות אינטליגנטים מאתנו, אך, אינטליגנציה, היא אחת מאינסוף היסודות מהן מורכב אדם.

אם כך רואים את הדברים, למעשה אין זה משנה כיצד נקרא לאדם מעל גיל העבודה: "זקן, קשיש, גמלאי, מבוגר, סבא". מה שהוא באמת חשוב הוא התייחסותנו אליו,  ולא הכינוי בו אנו בוחרים לכנותו. כך גם לגבי  מפגר.

כתב :מיכאל פז.

01.03.93