28.04.21
איזה כיף לקבל מחבר/ה פריט או מכשיר או רהיט וכל כיוצא באלו, שאין להם שימוש בו ואותנו ישמש בכיף. מפעם לפעם זה קורה לכולנו. יש ואנו מציעים תשלום, לא נעים לקבל ככה סתם משהו שגם אם אינו חדש, יש והוא ממש יקר. הנותן לא סוחר ולא חשב בכלל על קבלת תשלום ויתכן שאפילו יעלב קצת שזה מוצע לו.
בתחום אחר: אנחנו מבקרים אצל חברים שמפאת מצבם הם כבר נעזרים בעובדים זרים שמטפלים בהם. חברינו מקבלים אותנו בשמחה וברצון ואנו זוכים מיד בשירות אירוח מכובד של המטפל/ת. בדרך כלל ממש לא חסרה להם עבודה. הם מנהלים את משק-הבית ביד רמה ומסייעים בכל צורך גם בטיפול אישי במעביד/ה שלהם. תמיד מדובר במי שנאלצו לעזוב את ביתם ואת ארצם ולהרחיק עד אלינו כדי לבצע עבודות שהמקומיים לא מבצעים ובטח לא בתעריפים בהם הם מועסקים. יחסית לארצות מוצאם הם משתכרים כאן ממש היטב, אבל, הם נותנים תמורה מלאה לתשלום בו הם זוכים. ובכל זאת, שירות האירוח האדיב שהם מגישים הוא מעבר לחוזה ההעסקה שלהם.
ובטרם אגש לעניין, עוד דוגמה מתחום אחר לגמרי:
לפני כחצי שנה יצא לאור ספרי: "מתבונן בעיניים עצומות". עד כה חילקתי ומכרתי כ-200 עותקים – רובם המכריע חולקו לבני משפחה וחברים. רוב הספרים שנמכרו, זה היה לאחר משא-ומתן מיגע כאשר רציתי לת אותם ללא תמורה ואם כבר בתשלום – אז במחיר סמלי בלבד. הרוכשים התעקשו לשלם את המחיר המלא ותמיד הגענו לפשרה.
נגעתי אם כן בשלושה תחומים שונים בהם אנחנו מקבלים משהו ולא מתאים לשלם כפי שמגיע לנותן. מה מונע מאיתנו בעצם "לשלם" בעקיפין? כדי לא להרגיש אי נעימות בדוגמה הראשונה שתיארתי, נוכל להקפיד גם אנחנו להעניק לאחרים דברים שישמחו בהם.
בדוגמה השניה אפשר לתגמל את העובד/ת הזר/ה ולומר: "זה לא לך, זו מתנה לילדים שלך".
וביחס לכותב ספר: אפשר להמליץ על הספר לאחרים, להשאיל את הספר לחבר/ה וכך, להגדיל את תפוצת היצירה ושמחת לבו של היוצר.
כך, "החבילה עוברת" בסיבוב, מעשה טוב לא נעצר אצלנו, הוא מהדהד והולך ומתגלגל בעולם ומוסיף בו שמחה וטוב.
8.04.21