מורשתו של

פרט לאנשי הפולסא דנורא ומקורביהם, כל העם חרד לשלום ראש הממשלה המאושפז ומורדם אחר שטף הדם המוחי הקשה שעבר. כולנו מתכוננים לעידן שאחרי שרון, שהרי הובהר לנו הבהר היטב, שהמנהיג לא ישוב לתפקידו גם אם יתאושש וחלק מתפקודיו – ישמר. ממלא מקומו נכנס אט אט לעניינים וכבר נאחזים נבחרינו במה שכבר מכונה: "מורשתו של שרון". כיוון שהסקרים דיברו על כך, שכל אזרח שלישי בארץ יצביע למפלגה החדשה ("קדימה"), הציפיה היא כי המנהיג שיקום במקום שרון ימשיך את דרכו ויגשים את מורשתו.

גדולי האומה היו גדולים איש איש בדורו. כשבן-גוריון אמר "אום שמום", זה היה אמיץ ואולי חכם ובכל מקרה – תאם את הנסיבות. האם מתאים לאמץ גישה זו היום? מעטים מאד ישיבו בחיוב לשאלה זו.

במקרה הטוב, אנחנו מומחים לעבר. חכמים אחר מעשה אך לא בהכרח – לקראתו! איננו זקוקים למנהיג מוביל, שיחקה את קודמו, שיאמץ את דרכו ויצעד בה תחת צל אישיותו של המנהיג שירש. עולמנו היום איננו כלל זה של אתמול וקשה מאד להחליט מה לעשות היום ושיהיה נכון במכלול תחומים עצום; על אחת כמה וכמה – קשה ביחס לצפוי מחר, שהרי הוא כל כך בלתי צפוי לרוב.

הערצה לאבינו, שמובילה אותנו במצבי חיים מורכבים לנסות לנחש מה היה עושה במקרה כזה וכיצד היה מגיב; גישה זו יותר משהיא מבטאת הערכה לאב היא מעידה על תלות באישיותו והעדר עצמאות ובטחון. זה לא יכול להיות רלוונטי לחפש בכוכבי העבר את הצלחות ההווה או העתיד!

יציאת מנהיג מעמדתו היא תמיד מכה קשה לחבר מונהגיו. מנהיג בעל שיעור קומה מרבה בעשייה ובפיתוח ובקידום ובכל רגע נתון הוא באמצע הגשמת חלומות וכיבוש יעדים לקראת מטרות שהוא רואה בחזונו. לכן, כל זמן שהוא איננו מתאים להרצחו חלילה או להתמוטטותו עקב חולי. כיוון שכל זמן איננו מתאים, בעצם כל עת היא אפשרית ונכונה. לא נעים לנסח זאת כך אבל אין אפשרות שלא להכיר בכך.

כך כנראה באה לעולם האמירה: "לא אלמן ישראל" וזה אומר, שתמיד יש לו עזר כנגדו. ואנו יודעים היטב, שהדברים אמורים לא רק בנו כמובן אלא בכלל אומות העולם.

עוד מהדהדות באזני מילות השיר היפה, ששמעתי בשעה האחרונה ברדיו:

"אלוהים נתן לך במתנה,

דבר גדול, דבר נפלא,

אלוהים נתן לך במתנה

את החיים על פני האדמה."

ככל שאנו משמעותיים לעצמנו ואף לזולתנו, קיומנו האמיתי הוא רק כרגע! בהווה! ושדה החיים ימלא תחליפים לנו ולשכמותנו, שלתפארת היצירה – יהיו שונים מאיתנו.

ושוב נתבקש לכתוב: "דור הולך ודור בא והארץ לעולם עומדת".

אנו נתגבר!

06.01.06