לכולנו נסיון עם רגעים שהתבררו כמיוחדים במשמעותם עבורנו. מי שהיה מעורב בתאונה למשל, יודע איזה מפנה אירע בחייו בשבריר שנייה – המצב טרם התאונה וזה שאחריה.
רבים ודאי הרגעים ה"כמעט קריטיים" בחיינו, כאשר כמעט אירע לנו משהו דרמטי, אבל רק כמעט. זכרון נעורים שלי עשוי להמחיש את כוונתי:
התארגנה קבוצת ילדים במושב בית-מאיר בו גדלתי ועלינו במהלך שבת יפה אל שמורת המסרק בראש ההר. במקום הגבוה הזה נמצא גם מגדל המים של המושב. הייתי אז כבן 15. מראש מגדל המים תלה סולם ברזל וילדים החליטו לטפס עליו לראש המגדל. הזדרזתי גם אני להעפיל בסולם ובהגיעי לראשו הושטתי ידי לתמוך עצמי בתקרת הבטון כדי לעבור אליה מהסולם. מסתבר שנשענתי על מכסה מתכת שמונח מעל פתח בתקרה הנפתח אל תוך המגדל. המכסה היה מונח כך שלא כיסה את כל הפתח וכשנשענתי על צדו, נטה מטה וכמעט מעדתי אל תוך המגדל. רק מאוחר יותר לימדתי עצמי לשחות. בעצם, כפסע היה ביני לבין נפילה לתוך מגדל המים, שיכלה להסתיים בטביעה. למזלי ילדים שכבר שהו על המגדל תמכו בי ועליתי לראש המגדל. חששתי שאצטרך לחזור אל ראש הסולם הסמוך לפתח במקום המסוכן הזה כשארצה לרדת. אז התגלה לי, שישנו צינור מים עבה המטפס לאורך הקיר מחוץ למגדל ומגיע אף הוא אל הגג. בשלב זה החלקתי לאורך הצינור וירדתי ואז חזרתי וטיפסתי למעלה ואף תמכתי בילדים שרצו לרדת בבטחון בלא החלקה מהירה.איך נראו מכנסי השבת שלי והחולצה הלבנה אחרי ההתחככות בצינור השחור והמאובק – למותר לתאר.
עברו מאז עשרות שנים ויש שבשחזרי בדמיוני את ההעפלה ההיא לראש המגדל, אני חווה חרדה לנוכח אותה סכנת מעידה ונפילה אל תוככי מגדל המים. הנה אסון נורא שכמעט פקד אותי ושנמנע למזלי הרב. היו לי גם אסונות שפקדוני ולא נמנעו. אך, ודאי, שקרבתי גם לכמעט אסונות אשר למזלי נמנעו ממני מבלי שבכלל אדע עליהם. כמעט תאונת דרכים, כמעט החלקה במדרגות, כמעט התלקחות מסוכנת של אש.
נראה אם כן, שבחיינו ישנם דברים שהם כביכול שלא בשליטתנו ושעלולים להוות מפנה דרמטי במהלכם ואף לקפחם כליל. גם המאמין שהכל צפוי, כלומר, ההשגחה העליונה מכוונת הכל – יודעים ש"הרשות נתונה" וניתנה בידי האדם רמה מסוימת של בחירה והחלטה בנוגע לגורלו.
אני מתנגד סדרתי לשימוש באופנועים. כמעט שלא שמעתי על רוכב אופנוע שלא עף ממנו לפחות פעם אחת והסיכון להפגע בתאונת דרכים ודאי גבוה לאין שיעור מזה של הנוהג במכונית. לא די שאתה נוהג באופנוע בזהירות מופלגת. בהיותך בשדה קרב אכזרי, זו רק שאלה של זמן מתי אחד מהעבריינים הרבים שבדרכך – יפגע בך ויסכן את חייך. אין סוף לסכנות האורבות לו לאדם והן עלולות להתרגש עליו בכביש וגם בביתו-מבצרו. זה אומר, שהפורענות עלולה לפקוד כל אחד בכל עת. מה שנותר לנו לעשות זה להשמר לנפשנו ככל אשר בידנו ולמשל – לא להקל ראש בהערות אזהרה של המטה ללוחמה בטרור בנוגע לאי ביקור במדינה זו או אחרת. אנו חייבים זאת לעצמנו וליקירינו ומוטב, שלא אנחנו נושיט יד מסייעת למלאך המוות האורב לנפשנו לקחתה.
20.03.09