17.06.18
(הרצאה לסגל הבכיר של עיריית הרצליה)
המטרה: לעודד שילוב מרצון של נכים בעבודה, תוך התייחסות לקשיים וליתרונות. לבקשת המזמינים שילבתי דוגמאות אישיות. הנה תמצית הסעיפים עליהם התעכבתי בהרצאתי ביתר פירוט:
1 יום העבודה הראשון שלי; – בו הופנה לטיפולי כעובד-סוציאלי לקוח שביצע ניסיון התאבדות בחדר המנהל. הוא הסתייג מכך שיטפל בו אדם עיוור בטענה, שהוא זקוק מאוד לעזרה ואיך אוכל לסייע לו? סוכם איתו, שאם אחרי חודש בטיפולי ירצה להחליף מטפל, בקשתו תענה בחיוב. כעבור שבועיים הכריז שבחיים לא יחליף אותי – עבר לקיצוניות שניה. נראה, שקלט גם את חוסר הבטחון ששידרתי בראשית דרכי, לצד דעותיו-הקדומות.
2 ערים למוגבלות ולא לאישיות; – מעביד עלול להתייחס לנכות וזו תקשה עליו להבחין ולהתרשם מאישיותו של מועמד או מרואיין.
3 התייחסות לחסר ולא ל-יש; – נקודת המבט עלולה להיות שמדובר באיזשהו פגם גופני, נפשי או מנטאלי ומחמיצים בכך את סגולותיו של המועמד.
4 חוששים איך יתפקד ולא חושבים מה יתרום במיוחד; – שוב, עסוקים ב"מה לא" ולא ב"מה כן". יורחב בהמשך.
5 המעסיק: מכח חוק ולא בבחירה חופשית. העובד: ברירת-מחדל? – החוק המחייב העסקה 5 אחוזים לפחות של עובדים נכים בשירות הציבורי, עלול לגבות מחירים כאלו בהרגשת המעביד והעובד או במחשבתם.
6 רושם ראשוני מושפע מחרדות שני הצדדים – קשיי ניידות וטכניים; – לצד חששות המעביד קיימים גם אלו של המועמד. למעשה, זה תפקידו של המועמד "להרגיע" את המעביד ולהפיג את חששותיו במתן תשובות מספקות לקשיים הצפויים או הנתפסים ככאלו.
7 עלויות ההתאמות – ציוד, כח-עזר; – סברתי ועודני סבור, שעל המדינה לשאת במלוא העלויות של התאמות הדרושות לשילוב נכה בעבודה. ציוד, כח-עזר וכל כיוצא באלו.
8 מימון בטל"א למכונת ברייל ורגילה ולתוכנה קוראת-מסך; – במשך 26 שנות עבודתי בעירייה לא פניתי בשום בקשה למעביד בכל הנוגע לצרכיי המיוחדים בגין נכותי. זכיתי למימון מלא מהמוסד לביטוח-לאומי הן לציוד מיוחד לו נדרשתי והן לכח-עזר – מזכירה בהיקף הנדרש. הבעתי דעתי, שיש לצפות מהמעביד לפתיחות וקבלה ברצון אבל, לא לצפות ממנו לממן צרכים מיוחדים וזאת, כדי שהעובד ירגיש יותר כשווה בין שווים.
9 בנכות ניכרת לעין: מרתיעה, מקישים ממצבי חיים; בלא ניכרת: עמימות, חשש מהלא נודע והבלתי צפוי; – מצבים כמו קטועי גפיים או עיוורון עלולים להרתיע ולעורר חרדות. קשור גם לחוויה של אדם עם היעדר ראייה פתאומי כמו כאשר אירעה הפסקת חשמל בשעות חשיכה. בנכויות על רקע נפשי או כאלו שאינן ניכרות לעין, ישנה חרדה מפני מצבי קיצון פתאומיים ובלתי צפויים. חשוב להיות מודעים לחרדות אלו ולהרגיע ע"י מתן מידע המתייחס למצבו המיוצב של הנכה.
10 מעביד חושש מקבלת העמיתים והלקוחות; – נוסף לחששותיו וחרדותיו שלו, מעביד עלול לחשוש כיצד ישתלב נכה בין עמיתים וכיצד יקבלו אותו לקוחות (כבדוגמה האישית בה פתחתי את הרצאתי).
11 הרגשת הלקוחות: "אחד משלנו", יודע על מצוקה; – במהלך שנות עבודתי פגשתי כמעט תמיד תגובות אוהדות מצד מטופלים. דווקא נכותי יצרה בהם רושם, שאני עשוי להבין למצוקותיהם טוב יור מאחרים כי הרי אני יודע היטב מצוקה מה היא.
12 המעביד: מה ניתן לדרוש ולהטיל? התחשבות מיוחדת? – בין חששותיו של המעביד קיימת השאלה: מה גבולות מסוגלותו של העובד הנכה, האם ניתן להטיל עליו כל משימה שהוא מטיל על עובד אחר או שעליו להתחשב בו ולצמצם את דרישותיו ממנו. חששות מסוג זה של מעביד ראוי לברר עם אנשי-מקצוע המנוסים בשיקום ובליווי נכים הזקוקים לכך והמסייעים בשילובם בעבודה.
13 הקצאת החדר בלי שותף; – כשהתקבלתי לעבודה כעובד-סוציאלי היו במשרדינו 2-3 עובדים בכל חדר בשל מצוקת חדרים. שכנתי לחדר ואני הסתדרנו היטב עד שהצטרפה לחדרי שכנה אחרת. די מהר טענה, שקשה לה בשכנותי. העסקתי מספר שעות בשבוע מזכירה, מכונת הברייל בה השתמשתי תדיר רועשת למדי והעובדת התקשתה להתרכז בעבודתה. ניגשנו למנהלת המחלקה וזו מצאה פתרון בכך שהקצתה לי חדר קטן לבדי. בהמשך קיבלתי חדר בתנאים אלו כשהתמניתי לראש צוות, ככל ראש צוות אחר. הייתה זו התחשבות מיוחדת בי ובשכנתי, אבל, במקביל שוכנה עובדת אחת מעשנת כבדה גם היא בחדר לבדה כדי לא "להרעיל" את האחרים. כך, שתתכן התחשבות מיוחדת בעובדים ולאו-דווקא בגין נכות.
14 הערך המוסף: מוצא פתרונות למרות; "אין חכם…"; – נכה שרכש השכלה והוכשר למקצוע ועמד בדרישות ההכשרה, מובטח, שיש לו ניסיון מיוחד בהתמודדות במצבים מורכבים ובמציאת פתרונות לקשיים. את הניסיון הזה, רוח הלחימה ויכולת ההתמודדות וההסתגלות – הוא מביא איתו למקום העבודה ועשוי לתרום תרומה מיוחדת על רקע זה.
15 הופך מנטל לתורם; – העסקת נכה מונעת ממנו להיות נטל על החברה ונותנת לו הזדמנות לתרום בה. היא מקנה לו הרגשת ערך ושיכות ולחברה – נאורות.
16 חוזק שרשרת – החוליה החלשה; – ידוע, שכוחה של שרשרת נמדד לא בחוליות החזקות והנראות מושלמות, אלא, על פי חוזקן של החוליות הנראות חלשות יותר. כך, חוסנה של חברה מובטח בגין חיזוק ה"חוליות" הנתפסות או נראות בה חלשות.
17 התחשבות בזולת משתלמת, יש והזולת הוא אנחנו; – במהלך שנות עבודתי נפגע עובד-סוציאלי בעבודה, קרסולו רוסק והוא הפך נכה. הייתה כוונה להוציאו לגימלאות כשהיה רק כבן חמישים. היה מי שנלחם למנוע זאת ואז קיבלתי אותו לצוות שלי, שחיפש עובד. כל מה שאני שומע עליו עד היום הוא חיובי ומחמם לב. חשוב לקחת בחשבון, שכל אחד עלול חלילה למצוא עצמו במצב דומה.
18 הנגשה לעובד טובה גם לאחרים; – כאשר מתקבל לעבודה נכה שזקוק להתאמות של הנגשה פיזית למשל, מדובר בהשקעה שעשויה להועיל גם לאחרים. עבדתי בבניין בן שתי קומות ללא מעלית. כדי לקבל לשיחות מטופלת בכיסא-גלגלים היה עלי לתאם מראש עם משרד שבקומת הקרקע ולקבל אותה שם כשלא קיבלו קהל. כאשר נקלעה למשבר וביקשה פגישה דחופה, נאלצתי לרדת לרחוב ולשוחח איתה בתנאים ממש מבזים כשמדובר בשיחה טיפולית המתנהלת בפרהסיא. רק אחרי פרישתי לגימלאות הכירו בחיוניות התקנת מעלית בבניין וזה הקל כמובן גם על אמהות שהגיעו עם תינוקות בעגלה, על קשישים עם בעיות אורתופדיות ואחרות וכמובן גם על נכי-רגליים.
(כשדיברתי על כך בהרצאתי, מי שהיה סגן מנהלת האגף בעבר סיפר, שכאשר שבר את רגלו והגיע לעבודה ברגל מגובסת וקביים, אז "נפל לו האסימון" והבין כמה חיונית מעלית אפילו כשמדובר בבניין ישן שלכאורה חבל להשקיע בו ואז הותקנה המעלית).
19 נכה מתפקד מעודד להכיר ביכולות; – שילוב נכה בעבודה עשוי לעודד את עמיתיו ובכלל, כשנוכחים, שאפשר לתפקד היטב למרות מגבלה. כך, סיפורי הצלחה מעודדים. אך חשוב לציין, שיש להזהר בהכללות, שהרי לא כל נכה הוא מוצלח.
20 משאב ידע, יועץ אובייקטיבי ומציאותי; – בכל שנות עבודתי במחלקת הרווחה עסקתי בטיפול באוכלוסיות שונות ולא התמקדתי במיוחד בלקוחות עיוורים. עם זאת, כאשר עובדים או מנהלים במחלקה התלבטו בשאלות מקצועיות שונות לגבי לקוח עיוור, שימשתי כתובת ליעץ על סמך ניסיוני כעיוור.
21 קירבה חברתית מצמצמת דעות קדומות; – העסקת נכים משלבת אותם בחברה וכשמכירים אותם מקרוב, מצטמצמות הדעות-הקדומות ביחס אליהם.
במחלקה בה עבדתי היו מי שטענו שאני מרמה, שאני בעצם רואה ובכך הביעו הערכתם לגבי הסתגלותי והשתלבותי בתוכם. דוגמאות כאלו אני שומע רבות בקרב חבריי העיוורים העובדים.
22 העסקה – רגישות לזולת – הערכת הציבור; – מערכות שונות משקיעות משאבים רבים בהסברה ובדימוי שלהן בציבור. מקום עבודה המשלב היטב נכים ודאי זוכה להערכת הציבור גם בזכות זאת.
23 בהעסקה העבודה במוקד – גופם של העניינים ולא גוף העובד; – בכך, מעביד מוכיח פתיחות, ענייניות, נאורות. עם זאת, מותר למעביד לדחות נכה שמציג מועמדות לתפקיד, אם הוא משוכנע, שהמועמד לא מתאים. יתכן שיש בעיות אישיות והנכות בעצם לא שייכת לעניין. אין הכרח לקבל כל נכה רק כי החוק דורש זאת. לכל הצדדים חשוב שנכה שיתקבל לעבודה גם יצליח וישאר בה בזכות ולא בחסד.
24 מתן הזדמנות; – התגברות מעביד על רתיעה וחששות ובדיקה רצינית של האפשרויות, פותחת פתח למתן הזדמנות לנכה להשתלב במעגל העבודה ככל עובד אחר וזה הסיכוי שכל כך חשוב לאפשר אותו.