על ניסויים בבעלי-חיים

ד"ר יצחק נוי בתוכנית הרדיו שלו "שבת עולמית", סקר מחקר חדש ועניין. שתל במוחם של קופים משותקים איפשר להם להפעיל איברים בעזרת מה שנראה ככח הרצון. ישנם גם מחקרים עם שתלים במוח בני-אדם עיוורים, שמאפשרים להם רמה מסוימת בסיסית של ראייה.

ד"ר נוי העיר, שלא נכנס כרגע לשאלה: כיצד הפכו קופי הניסוי למשותקים?

בשאלתו/הערתו זו נגע בעיה, שמטרידה רבים בתוכנו, שלא מסוגלים להשלים עם התעללות בבעלי-חיים. יש מי שגם כשמדובר במטרה חשובה וקדושה לנו כגון פיתוחים רפואיים לטובת האדם, גם אז הם מתנגדים נחרצות לשימוש בבעלי-חיים לנסיונות מחקריים.

אין לי ספק, שלא ירחק היום בו מחקרים מסוג זה שדובר בו לעייל – יניבו פירות טובים ויגרמו מפנה דרמטי במצבם של בני-אדם הסובלים משיתוק או מעיוורון. דברים רבים שרק חלמנו עליהם עוד בחיינו, הפכו למציאות ואין צורך שאפרט.

הדילמה שמעסיקה רבים היא: מה זכותנו כייצור חי לפגוע ואף להתעלל ביצורים חיים אחרים כדי לספק את צרכינו השונים? חלק מאיתנו אף אינם אוכלים מבשרם של בעלי-חיים בגלל מעצור מוסרי וזה כולל גם דגים, שקולם לא נשמע בבואנו לכלותם למעננו.

בטבע בעלי-חיים טורפים זה את זה כחלק טבעי מהצורך שלהם לשרוד ולהתקיים. אבל כבר שאלנו: מה מותר האדם מן הבהמה?אנחנו בני-אנוש וככאלו עלינו להיות אנושיים. לפי תפיסת הצמחונים, פגיעה בבעלי-חיים גם כדי להתקיים, היא בלתי אנושית, שהרי ניתן להתקיים מצמחים בלבד. אם קיום האדם אפשרי בלי לאכול מבשר בעלי-חיים, אז ודאי שאין לו זכות לפגוע בבעלי-חיים כדי לשפר את תפקודו (הזזת רגל או יד משותקות איננה שאלה של קיום ממש).

בקרב אנשי המדע ישנם הסבורים, שניתן להגיע להישגים מדעיים בתחום הרפואה ובתחומים אחרים גם בלא שימוש בבעלי-חיים כחיות ניסוי. אם הם צודקים, אזי שימוש בעכברי מעבדה לניסויים וכן בשפנים ובקופים, כאשר מכאיבים להם או פוגעים בהם באופן כלשהו – הוא אכן פסול ומיותר.

בפני אנשי המדע המתנגדים לניסויים בבעלי-חיים ניצב, אפוא, האתגר האדיר: להוכיח שביכולתם להשביע את רעבי העולם ולמנוע בקרב מיליארדי בני-האדם מחסור בויטמינים מסויימים וכל זאת כאשר כולנו לא ניגע בבשר ובדגים. נכון שיש מי שימשיכו לטעון בתוקף, שאין כמו סטייק טעים. אבל כנגדם יטענו הקניבלים, שבשר האדם טעים מכל!

כשמדענים מציגים הישגים חשובים כתוצאה מניסויים שערכו בבעלי-חיים, טוענים כנגדם עמיתים, שניתן היה להגיע לאותן תוצאות בדרכים אחרות, שאינן פוגעות בחיות. יתכן, שבדיעבד, ניתן להצביע על דרכים אחרות שהיו מובילות לאותן תגליות או תוצאות, אבל זה בדיעבד.

ניצב, אפוא, אתגר גדול בפני המדענים המתחסדים: יציגו לעמיתיהם את דרכי המחקר החלופיות, שעשויות להניב אותן תוצאות ללא שימוש בחיות. הרי לא נרצה לטעון, שהמדענים שמשתמשים היום בחיות ניסוי מחפשים להתעלל בהן ולכן בנו את שיטת המחקר על חיות אלו.

אם מסקנת סקירתי זו היא, שאנו זקוקים עדיין לניסויים הנערכים בבעלי-חיים גם כאשר הם סובלים או נכחדים כתוצאת המחקר; האם אין אם כן שום הצדקה בטענותיהם של המתנגדים שהזכרתי?

אני סבור, שנשלם כולנו מחירים כבדים מאד אם נמנע בשלב זה מאכילת בעלי-חיים ומשימוש בהם במחקרים מדעיים. אלא, שעלינו להציב לעצמנו גבול והוא: אנושיות. מי שאינו יכול לוותר על אכילת בשר בעלי-חיים – ימשיך לאכול מבשרם ומי שזקוק לבעלי-חיים לצורך מחקרים חשובים לקיום האדם, לבריאותו ולרווחתו, ימשיך להשתמש בהם. חובה לעשות כל הניתן לצמצם את הסבל הנגרם להם הן כשמכשירים את בשרם לאכילתנו והן כשעורכים בהם ניסויים במעבדות שלנו. לא הייתי רואה כמוצדק לגרום סבל לבעלי-חיים רק כדי לספק את סקרנותנו האינטלקטואלית. אם איננו רואים ערך יישומי חשוב לבריאות האדם ולרווחתו, יש להמנע, לדעתי, מפגיעה כלשהי בבעלי-חיים.  עד כה לא שמעתי איש מתלונן על כך, שאנו מוחצים יתושים מטרידים או מרססים כנגדם. אין לנו ספק, שעלינו להגן על עצמנו מפני עקיצתם המכאיבה, שעלולה גם להביא עימה מחלות, כולל – קשות. כלומר, גם לבן האדם יש זכות לנצח במלחמת הקיום ולכן, אם נוכל לחיות בריאים ושבעים גם בלא פגיעה בבעלי-החיים, ודאי שראוי יהיה שלא נפגע בהם כלל.

 

25.10.08