מתן אמון – מתן סיכוי

קשה להגזים בערכו של מתן אמון ביכולת אדם כבסיס משמעותי לשיקומו. כמו בתחומים אחרים בטיפול, הניסוחים חשובים פחות; מה שקובע זו האוירה.

אני מבקש לחלוק איתכם את תרומתו הגדולה של שמואל ברעם ז"ל, שנלקח מאיתנו בטרם עת ושהרבה בזכותו נהייתי עובד-סוציאלי, מה שנתן משמעות רבה בחיי וסיפוק גדול.

בכותבי על "התמודדות עם הנכות", תיארתי את קשיי לסיים את לימודי הבוגר בפסיכולוגיה ולזכות בתואר זה. כשסוף סוף עשיתי זאת בשנת 1972, היה בידי תואר, שבאותם ימים איפשר לנושאו להקרא פסיכולוג ולעבוד במקצוע זה (רק מאוחר יותר חוקק חוק הפסיכולוגים, שדורש תואר מוסמך בפסיכולוגיה והכשרה נוספת כדי להפוך לפסיכולוג מטפל).

באותם ימים שימש שמואל ברעם מנהל מחלקת השיקום במוסד לביטוח-לאומי. עובדת השיקום שלי באותה תקופה במוסד זה, שיתפה אותו בתאור מצבי כבוגר, המתקשה למצוא מקום לעבוד בו ולהתנסות כמטפל.  שמואל ביקש להפגש איתי ובסיום הפגישה הציע לשלב אותי כעובד מתמחה במחלקת השיקום של הביטוח-הלאומי בתל-אביב. התחלתי לטפל בנכים נפגעי-עבודה, טיפול פרטני וקבוצתי, בהדרכת מנהלת הסניף ומכון אדלר. עבודה זו ביצעתי במהלך שנת 1973 עם תשלום שכר שנבנה מסעיף שיקום. בפרוץ מלחמת יום-כיפור חל שינוי בהערכות הסניף כדי לטפל במצב החרום שנוצר ועבודתי הופסקה. התנסותי בפועל ארכה פחות משנה.

באותה תקופה הוכשרתי גם כמטפל במכון רודי לפסיכותרפיה-אנליטית וכשיצא חוק הפסיכולוגים לקראת סוף שנות ה-70, החלטתי ללכת ללימודי הסבה לעבודה-סוציאלית ורכשתי לי את המקצוע לחיים.

כעת אני גימלאי לאחר פרישה מוקדמת אחרי 26 שנות עבודה כעובד-סוציאלי מטפל וכמדריך ראש צוות. במבט לאחור, אני חוזר למעלה מ-35 שנים לראשית שנות ה-70 של המאה הקודמת ומציין את שמואל ברעם כאיש, שבעיקר בזכותו מצאתי את מקומי בחברה כאיש מקצוע. החלטתו לשלבני בעבודה במוסד האחראי לשיקומי (בהיותי נפגע פעולות איבה), היתה נועזת למדיי והעידה על פתיחות והבעת אמון בסיסית בי וביכולותיי. הרגשתי את רצונו הכן לסייע לי ואת בטחונו, שההזדמנות הניתנת לי תנוצל על ידי בחיוב. אמונו בי נחווה על ידי כמתן ברכת הדרך להצלחתי והרגשתי מחוייבות גם לא לאכזבו. ממקומי היום אני יכול להעריך את עוצמת הדחף שזכיתי לו מאדם יקר זה בתחילת דרכי הסבוכה ובעומק החרדות וחוסר הבטחון בהם הייתי שרוי אז.

במשך שנות עבודתי כמטפל, השתדלתי לזכור את המסר הזה שלו וניסיתי ליישם את הגישה המעודדת הזו לה זכיתי אני משמואל ברעם ואני סבור, שהיו מקרים בהם גם הצלחתי בכך.

מצאתי לנכון להעלות סיפור אישי זה על הכתב הן לזכרו של אדם מיוחד ויקר זה והן בתקווה להנחיל את המסר החשוב והמועיל כל כך שהעביר אלי ושראוי לחזקו בקרבנו עובדי השיקום.

26.03.09