מקום שמור לנכה באוטובוס

בהמשך למה שכתבתי לאחרונה בנוגע לזכות קדימה לנכים בתורים, אני רוצה לגעת גם בהסדר לפיו המקום או המקומות מאחורי נהג האוטובוס הציבורי, שמור לנכים.  כדרכי אפתח בקוריוז:

כסטודנט בן 20 נסעתי מבני-ברק לאוניברסיטת בר-אילן בקווי אוטובוס שמספרם 68 או 69. האוטובוסים היו דחוסים בנוסעים בעמידה מאין מקומות ישיבה פנויים. ערב אחד עליתי לאוטובוס באוניברסיטה והנהג פנה לנוסע מאחוריו וביקש שיקום לפנות לי מקום. אמרתי שאוכל לנסוע בעמידה ונכנסתי פנימה. הנהג קרא לי בקול גדול ודרש שאחזור כדי לשבת במקום שפינה עבורי, התעקשתי, שאין לי בעיה לעמוד ואין צורך להקים נוסעים למעני. הנהג כיבה את המנוע של האוטובוס והכריז, שעד שלא אשב הוא לא יסע. קמה מהומה רבתי. אלו מפצירים בי לשבת ואלו צועקים, שאינני חייב לשבת ואני הסברתי לסמוכים אלי, שרגליי בריאות ואין לי בעיה לעמוד מה עוד, שמדובר בנסיעה של רבע שעה. הייתי צעיר ועקשן ובסופו של דבר הנהג הכריז, שאם יקרה לי משהו זו לא אשמתו ונסע.

ברבות השנים, כל אימת שקמו למעני באוטובוס, מיהרתי להתיישב בשקט והשתדלתי למנוע ויכוחים שרק גרמו למתח ולהסבת תשומת הלב אלי מכל העברים. לא תמיד זה עבד. לפעמים אנשים סרבו לקום לבקשת הנהג בטענה, שרגלם כואבת ו"שמישהו אחר יקום" ושוב החלה מהומה וחזרתי להיות במוקד העניינים, שלא מרצוני.

בדברי על זכות קדימה בתור, ציינתי, שאין לקחת אותה או לדרוש אותה. דיברתי על כך, שזכות קדימה נותנים ואם היא ניתנת לאדם הנכה או העיוור בו דנתי שם – ביכולתו לקבל את המחווה או לסרב לה. לא אחזור לעסוק כאן במה שהתמקדתי שם. בהקשר לישיבה באוטובוס של אדם עיוור כמוני, אני סבור היום, שיתכן שיש הצדקה לכך, שאדם עיוור מסתכן יותר מאדם רואה כשהוא נוסע באוטובוס בעמידה.  אינני מסוגל לעקוב אחר הנעשה בכביש ולהדק אחיזתי לקראת בלימת חרום שעלולה להזדמן ושאדם רואה כן יזהה מראש את בואה. כשהנהג קרב לרמזור במהירות יחסית ופתאום מתחלף בו האור, או כשנהג "חותך" את האוטובוס וכל כיוצא באלו. אם ידי מחליקה מאחיזתה בצינור שלאורך תקרת האוטובוס, אינני רואה היכן אוכל למהר ולהיאחז כדי למנוע נפילתי. בכל אופן, אם כדי להגביר את בטיחות הנוסע העיוור ואם כדי לאפשר לנהג לנהוג בלא תוספת המתח, שעלולה להיגרם לו מידיעתו שאדם נכה עומד במעבר ואם כדי למנוע ויכוחים מהסוג שתיארתי בקוריוז מבחרותי – מנימוקים אלו ונוספים שודאי ניתן לציין, נראה לי, שנכון לשמור מקום מועדף לאדם עיוור באוטובוס ושוב, לא הייתי מכריחו לשבת אם אינו מעוניין ואם מאפשרים לנוסעים אחרים לעמוד במעבר. אבל, כן הייתי מאפשר לו לשבת אם רצונו בכך או אם הנהג דורש זאת. גם כאן אני מדבר על זכות, שחייבת להימדד מול זכויות הנוסעים האחרים וכמובן שלאשה בהריון או לאדם קשיש או לנכה רגליים או למי שניכר הקושי שלו לעמוד – הייתי נותן זכות קדימה על פני אדם עיוור צעיר או בריא!!!

17.12.07