כמה שזה לא פשוט

הוא צריך למצוא עבודה. הוא צריך לשכור דירה. הוא צריך להחליט מה יוכל לעשות עם לימודיו האקדמאיים. הוא צריך להחליט אם לשאת אותה .

אלו רק מעט מהדברים שרובצים כעת על לבו/מוחו והכל כרוך במתח ומתסכל, שהרי החיים לא ממתינים והשעון הביולוגי גם הוא עושה את שלו והגיע הזמן שיעשה כבר משהו מועיל עם עצמו.

טוב על מצב הרוח לא צריך להכביר מילים. גם היא, חברתו, לא בדיוק עוזרת לו. זה נראה לה וזה לא נראה לה! כבר בא לה להגיד לו, שיעשה מה שהוא רוצה ושיחליט מה שיחליט בלי לערב אותה; אבל אז יטען, שהכל נופל עליו והיא לא עוזרת לו בכלום.

עולמות התוכן לא משנים בעצם. בחירת עיתוי להבאת ילד לעולם; התלבטות לגבי קריירה מקצועית; החלטה אם לשפץ את הבית וע"י מי; החלטה לגבי סוג המכונית שכדאי לרכוש ועוד ועוד כיוצא באלו.

מדובר בזוגיות ובהתנהלותה. אם אנו טרודים במצבור בעיות ולבטים, משמע שכעת אנו די במתח ובמצוקה. אנו חווים מצוקה, תיסכולים, אכזבות, כעסים. אנו בתקופה בה אנחנו זקוקים יותר מהרגיל לחבר טוב, לשותף נאמן ואולי גם קצת – תומך. אבל מה לעשות, שבגלל עוצמות מצוקותינו, יכולתנו לשתף פעולה וללבן ולשוחח – נפגעת. אנחנו מוצאים עצמנו מתווכחים, מתרגזים, קובלים על כך שהיא או הוא אינם מבינים אותנו, מתעקשים לעשות שונה ממה שאנחנו מציעים והופכים בלתי נסבלים בעליל.  התנהגותנו מרחיקה מאיתנו את הקרובים לנו ביותר ובמקום להנות מסיועם ואהדתם, אנחנו מצליחים לצרפם ל"מוקשים" הזרועים בדרכנו.

בהגיוננו ברור לנו, שלא מדובר באויב אלא באוהב, אבל אנחנו מצליחים לתמרן אותו לעמדת אויב ברורה. שמענו פעם ממישהו, שאחת הדרכים השכיחות להתמודד עם קונפליקט פנימי היא, החצנת הקונפליקט – נקיטת עמדה קוטבית לזו אליה מתומרן האחר ואז אין לנו שום מושג על התלבטויותינו בנדון. שוב איננו מתלבטים כלל וכלל. כעת יש את האחר המעצבן הזה, שסתם מתנגד לדעתנו ומתעקש ולא מבין שהוא לא צודק.

איך מתירים סבך כזה? מהיכן מתחילים? הרי כולם בעצם סובלים בנסיבות כאלו.

פרה פרה – אז לפני שעוסקים בעולמות התוכן המסוימים שעל הפרק, מתפנים לתשתית: לאחווה ולרעות. מלבנים קודם כל עם הקרוב ללבנו את סוגית חשיבות היותנו מלוכדים. צרות מהסוג שמניתי עשויות להיפתר במוקדם או בפחות מוקדם! אחרי שפרקנו קצת מתחים בסיכסוך שבינינו, ראוי שנזכיר לעצמנו, ש"טובים השניים מן האחד" ואת אנרגיות הכעס והמריבות נוכל לגייס לקידום מועיל יותר של צעדינו לקראת פתרונות. מיתון המתחים עשוי לפנות בנו אנרגיות לעשייה וליוזמה ולמיצוי הנסיון והחוכמה שדרושים להחלצות מהסבך.

יוכל כל אחד לשבת לחוד ולרשום לעצמו מה בעצם הבעיות המציקות ברגע זה. אפשר לשתף את האחר ואפשר גם לשבת ביחד ולנסות לגבש רשימה משותפת כזו. בשלב הבא ניתן לנסח כל בעיה במונחים של יעד להשגה במגמה להגיע לפתרון. יעד כדאי שיהיה לא דרמטי מדי, לא בומבסטי, כדי שיהיה בר השגה בלו"ז סביר.

מטפלים התנהגותנים קוגנטיבים מפרטים שלבים בתהליך פתרון בעיות והשגת מטרות ולא אכנס לכך כאן.

אדגיש רק, שאין זו חוכמה להיות אופטימי כשדברים רצים ומסתדרים ונראה שהכל הולך למישרין. את האופטימיות שבנו אנו צריכים דווקא ובעיקר כשדברים תקועים, כשמדובר במצבור של קשיים, כשלא נראה לנו באופק פתרון או מוצא. גישה פסימית מצמצמת אופציות וסוגרת. אז לגבי צרותיכם – – כבר ציינתי את דעתי ולגבי הצרות שהמחשב שלי עושה לי, כאן מתאים בהחלט להיות פסימי וכדאי גם להשתדל לא להרגיז אותו כדי שלא יתעלל בי עוד יותר!!!

25.04.07