חסמים בפני עיוורים בהגעה למידע ולטיפול

(הרצאה ביום עיון שאירגן השירות לעיוור ובית-הספר לכלבי-נחייה בבית-עובד)

במקורותינו, מתואר טיפול שניתן למלך בדכאון,לשאול, בו הביאו בפניו את ה"מטפל" – דוד המנגן. אני מזכיר זאת בהקשר לדברים שאגע בהם בהמשך.

העברת מידע בימי אבותינו נעשתה באמצעות רצים (בתנ"ך דוגמאות רבות לכך ובעיקר במגילת אסתר). אמצעי נוסף להעברת מידע היו המשואות, שהשיאו בראשי ההרים כדי לבשר על מולד הירח והמידע הגיע גם אל מחוץ לגבולות ארצנו.

אעסוק בשירות הציבורי ובעיקר בטיפול פסיכו-סוציאלי, כשלנגד עיניי שירותי הרווחה.

כשמדובר על הגעה לטיפול של לקוח עיוור, קיימים חסמים טכניים, חברתיים ופסיכולוגיים.

חסמים טכניים: – מי העו"ס? מה מספר הטלפון שלה? מתי היא מקבלת קהל? איך אמצא אותה  כשאגיע לבניין בו נמצא השירות? אם אעזר במלווה רואה, נמנע ממני החסיון לעצם פנייתי לטיפול. אם תכתוב אלי מכתב לזמן אותי, עלי להעזר באדם רואה בקריאתו ולא תמיד אוכל לשלוט במי יהיה הקורא אליו אחשף. אם העובדת תטלפן אלי במקביל לשליחת המכתב, זה עשוי להקל, אבל מה עם חרש-עיוור? מה כלול בשירות? אם תנחה אותי לבצע דברים – ללכת לסדר משהו במסגרת אחרת, לכתוב מכתב, להשיג אישורים – קיים חשש שלא אוכל לבצע זאת. אם ארצה להעזר, במי? שמא אפול לטורח על מקורביי? טפסים ועלוני מידע בשירות אינם נגישים.

חסמים חברתיים-פסיכולוגיים: – בושה מכניסה למעמד של נזקק. אופיינית ללקוחות רבים, גם שאינם מוגבלים, אבל במקרה הנדון ישנו חשש שהלקוח מקשר הכל לעובדת היותו נכה. חשש שמא העו"ס תרתע מעיוורוני. שתרחם. האם מטפל שאינו מוגבל יוכל להבין אותי ואת צרכיי בגין מצבי המיוחד? שמא ריבוי בעיותיי וצרכיי יתפרש כתובענות, כטפילות? אם יוקרא באזני חומר או טפסים, קשה במצב החרדה של המפגש לקלוט דברים ולזכור. חשש מדעות קדומות של המטפל. קושי מיוחד של עיוור עובד ומתפקד להגיע לשירותי הרווחה כי קיימים שירותים שהוא זכאי להם, הניתנים רק באמצעות מחלקות הרווחה. כשכבר מכירים מטפל, קשה עם ההתחלפות של מטפלים, כשצריך לעבור מחדש את החסמים האלו.

קשיי המטפל: – איך יגיע אלי אדם עיוור? אם יגיע עד למשרדי, איך אדע להנחותו ולהביאו לכלל ישיבה? (עסקתי בהדרכת נותני שירות לעיוורים במה שכתבתי בשם: "נגישות לעיוורים") האם הוא עיוור מוחלט או שלו שרידי ראייה ובאיזו רמה? חסר לי קשר העיין לקרוא את נפשו. האם הלקוח יצליח להכירני כמו שאני כאשר הוא אינו רואה אותי? איך יחתום? להציע לו לחתום באגודלו? יעלב? איך ידע היכן לחתום? להוביל בידי את ידו או רק לתת לו הנחיות מילוליות? שמא יטען שחתם בלי לדעת בעצם על מה בדיוק? האם אדם עיוור יותר חשדן מהרגיל כי אינו רואה את סביבתו? אם הוא מתקשה במשהו, האם עלי לבצע זאת במקומו? אולי ירגיש שאני עושה זאת מתוך רחמים, או כיוון שאינני סומך עליו ועל יכולותיו? האם לנכותו השפעות על אישיותו – הוא יותר כעסן, או נוקשה, או תלותי ממי שאינו נכה? איך אדע מתי אינו מבצע כי לא מסוגל ולא כי מנצל את נכותו? אולי יחשוב שכאדם רואה לעולם לא אוכל להבין את מצבו ואת מצוקותיו? האם יש דברים בגו? אם לא – איך אשנה הרגשתו? האם כדי לטפל באדם עיוור אני זקוק להכשרה/השתלמויות מיוחדות? מה אוכל לעשות בפגישה כדי שירגיש שאני קשוב לו ואכפתי? אני חושש מ"סכנת" פליטות פה. נכותו מעוררת בי חרדה! מצוקותיו כה רבות ומורכבות, שאינני מגיע לעבוד על דפוסים, תפיסות, חלונות הזדמנות.

הצגתי שאלות רבות, אנסה להתייחס לחלק מהן:

למטפל כלים: – הכשרתו של עובד-סוציאלי נותנת בידו כלים לטפל במגוון תחומים. עולמות התוכן שונים ומגוונים – נכים, נשים מוכות, ילדים בסיכון, אסירים משוחררים, קשישים ועוד ועוד. רכישת ידע בעולם התוכן המסוים, עשויה בהחלט לסייע, גם מבחינת התמצאותו בעולמו של המטופל וגם מבחינת בטחונו העצמי שלו במפגשים. אולם, את הכלים הטיפוליים הוא רוכש וכשמדובר בהקשבה, באמפטיה, בשיקוף, בחיזוקים חיוביים ועוד ועוד כיו"ב – הוא מסוגל להפעילם כלפי כל מטופל ואינו אמור להרגיש חוסר אונים כמטפל. תכופות בעבודתי כמדריך, עיקר תרומתי היתה להצביע לעובדים על הידע והנסיון שרכשו כמטפלים, שכאשר הם נרגעים מחרדתם מנתונים שבלקוח, הם יודעים בהחלט כיצד לסייע לו.

סדנאות והתנסות: – כאשר במסגרת לימודי העבודה-הסוציאלית מתרגלים למשל הובלת עיוור, אין ספק, שהתרגיל והדיונים בעקבותיו – תורמים להבנת המטפלים בעתיד את הלקוחות העיוורים. סדנאות בהן עובדים בשלילת ראייה זמנית ומתרגלים מצבים שונים הקשורים למגבלה זו, בהחלט עשויות לתרום להכשרת המטפל.

היכרות: – ידוע, שהיכרות עם אוכלוסיות כלפיהן יש דעות-קדומות, עשויה לצמצם את המרחק החברתי. מהן. אם מאפשרים למטפלים במסגרת הכשרתם או בכניסתם לעבודה עם לקוח עיוור, להכיר מקרוב עיוורים, זה עשוי להפחית חרדתם מול מגבלה זו ולסייע להם לקבלה ביתר אובייקטיביות.

בהקשר זה אעיר, שעריכת ביקור בית לשם היכרות עם לקוח עיוור עשויה לתרום רבות להקלת התהליך ואחזור לכך בהמשך.

הבחנה בכוחות: – עסקתי בנושא "מתן אמון, מתן סיכוי", כאשר יכולתו של מטפל להבחין בנקודות החוזקה של לקוחו, תורמת רבות לחיזוקו של זה האחרון. אם מצמצמים את החרדה מפני המגבלה, מוסט מסך שמקשה לראות את הלקוח נכוחה ומתאפשר להבחין טוב יותר במסוגלותו.

גישה אנושית בבסיס: – התרומה המשמעותית ביותר של הרגעת המטפל היא, אפשרותו לגייס את החלק האנושי שבו ולהביאו למפגש הטיפולי. כשהוא מסוגל לא להרגיש אשמה על מה שאינו יודע ולהרגע מחרדותיו, הוא מסוגל לתת ללקוח הזדמנות ללמד אותו דברים, הוא גם מחזק את הלקוח וגם פנוי רגשית להתייחס אליו. (בהזדמנות אחרת אולי ארחיב בנושא החשוב הזה).

טיפול בבית: – חשיבותו של ביקור בית בעבודת עו"ס מוכרת לכל מטפל. יתרונות הטיפול בבית לקוח מפורטים בפרסומים שונים ובעיקר באלו העוסקים במיזמים שעסקו בטיפול בבתי לקוחות. אציין רק כמה נקודות להמחשה: בבית הלקוח אינו חווה זרות וניכור כבסוכנות; בטחונו רב יותר; הרגשתו כמארח היא של כח; בבית ניכרת יותר מסוגלותו; פוגשים את תנאי חייו; הלקוח מעריך המאמץ שמשקיע המטפל בהגעה אליו.

אעבור לעסוק בחסמים הנוגעים להגעה למידע:

גם מידע שקיים, תכופות אינו נגיש. (בהקשר זה אציין, שכל נושא הנגישות נמצא בעיקר בידי מתנדבים. ראוי להכשיר אנשים לעסוק בנושא ולפתחו ובשכר כשהמעסיק היא המדינה). מידע צריך לייצר, לרכז, לארגן,  לשווק.  ניתן להעבירו בכתב-עת יומי במחשב. אמנם רק מיעוט קטן של עיוורים משתמש בינתים במחשב, אולם זהו מיעוט עם יכולות מוכחות ובאמצעותו אפשר להגיע למעגל רחב ביותר של נהנים. אני סבור, שכדאי להקים מרכז מידע טלפוני בו יוכלו עיוורים או מתעוורים לקבל מידע בנושאים כגון: אפשרויות תעסוקה, פריצות דרך בארץ ובעולם, ציוד עזר מיוחד, השכלה, ניידות, זכויות, ציוד רגיל נגיש (סלולרים מותאמים לעיוורים, מכונות-כביסה ומדיחים ומכשירי מיקרו-גל שעיוור מסוגל לתפעלם(,  אפשרויות בילוי בפנאי (חברתי, תרבותי), אספקת עינים תותבות, קבלת כלב נחייה, בתי-אבות שקולטים עיוורים.

אפשר לפרסם תשדירים ברדיו בדומה לאלו ש"אשל" ו"רעות" מספקים לטובת קשישים.

לסיכום אציין, שתפקיד המטפל הוא להנגיש את הלקוח לעולם – לסייע לו לארגן כוחותיו לשיפור הסתגלותו ותיפקודו ואילו מטרת המידע המסופק וההנגשה בכלל היא, לשפר את התאמת העולם למצבו ולצרכיו המיוחדים של העיוור.

 21.12.09