השמח בחלקו הגדול

04.10.22

מי מאיתנו שמח כשרע לו או ליקיריו? מקובל על חלקנו שלא לבוא בטענות לבורא עולם על צרותינו, כך מקבלים את הדין בהכנעה; אבל, לשמוח עליהן? כשבחלקנו מדווים ותלאות אז מקסימום נקבלם בכניעה או באיפוק, אבל ממש לא בשמחה.

נכון, תמיד יכול היה להיות יותר גרוע, אז אולי נבין שמה שיש זה הרע במיעוטו וטוב שלא יזדמן לנו להיווכח עד כמה זה נכון. בשכלנו זה לגמרי ברור לנו אבל זה לא מה שאנו מרגישים. לכן, אנו ממש די שמחים בחלקנו כשהוא גדול, מוצלח – כששפר עלינו גורלנו. שמחים כשבריאים, כשחווים רווחה כלכלית, כשמוצאים עניין בפעילויות שאנו מבצעים, כשבמבט קדימה נראה דברים טובים ומשמחים שעתידים להתרחש לנו וליקרים ללבנו. אז בעצם נוכל להסכים בקלות לאימרה: "איזה הוא עשיר? – השמח בחלקו הגדול". נחמד ונכון ובכלל לא מרשים.

האימרה המקורית מכוונת לסוג אחר של התייחסות לעצמנו ולקורה איתנו. היא מציעה לנו לעשות מה שגברת ושמה צילה חידשה לי לאחרונה:

"מה עושים בחצי הכוס המלאה? מוזגים אותה לכוס קטנה יותר ואז בידנו כוס לגמרי מלאה!"

כך, כל המציק והחסר אולי אינם נעלמים מחיינו, הם ושכמותם תמיד איתנו ובתוכנו, אבל, כל השאר מקבל דגש כל כך משמעותי, שהוא קורא לנו באמת לשמוח.

כשאנו מנחמים ומתנחמים על מי שהלך מאיתנו, אנחנו משתדלים להיאחז ולהדגיש את הדברים הטובים שזכה להם בחייו, את החוויות הטובות שחווה. לבנו דואב על הסבל והצרות שעברו עליו ואנחנו משתדלים להקהות את הכאב הזה שלנו ושל מי שהמנוח יקר להם – ע"י עיסוק בחלקים הטובים שזכה להם בחייו.

לא צריך להגיע לסוף דרכנו כדי שאחרים יעשו את העבודה למעננו. כולנו נפיק תועלת רבה משיפור יכולתנו להבחין בכל הטוב בחיינו וליהנות ממנו ולהרגיש עשירים מופלגים.

שנה טובה וגמר חתימה טובה לכולנו.