הכנת שעורי-בית

הכנת שעורי-בית

לפעמים משתלם פשוט להמתין בסבלנות.

עומד לצאת לאור ספר העוסק בשאלת הטלת שעורי-בית על תלמידים. לדעת המחבר, לא נערך שום מחקר מדעי המוכיח, שילדים שמכינים שעורי-בית מגיעים להשגים גבוהים מילדים שפטורים מהם. מסקנת המחבר היא, שאין להטיל שעורי-בית על תלמידים לפני הגיעם לבית הספר התיכון.

כמעט אין הורה שפטור מדאגות הכנת שעורי-הבית של ילדיו. ילדים מגיעים מבית-הספר, ממהרים לחוגים ופעילויות פנאי שונות ואז, אחרי יום גדוש ארועים ועשייה הם יושבים ב"חשק" רב וב"סבלנות" לתרגל ולשחזר ולעבד את מה שלמדו במקצועות השונים.

יש הורים, שמצליחים לשנות את סדר היום שתיארתי. מייד עם סיום ארוחת הצהריים או די סמוך אליה, נדרש התלמיד לסיים תחילה את חובותיו כלפי בית-הספר ורק כשזה יקרה – יורשה להתפנות לבילויים ופעילויות חברתיות. במשפחות רבות מתנהלות מלחמות בלתי פוסקות סביב הנושא הקשה הזה. לא חלילה שההורים מתנכלים לילדם. הם רוצים לעשות הכל כדי שילדם יצליח ולא יפגר בלימודיו אחרי בני כיתתו. אין ספק, שהישגים הם דבר חשוב.

מי מאיתנו אינו מכיר את הקושי העצום להפרד מהמיטה החמה ביחוד ביום חורף, לצאת מתחת הפוך אל טירדת היום הממתינה לנו. רבים הבתים בהם חוזרים ההורים שוב ושוב להעיר את ילדיהם כדי שיקומו ויספיקו להגיע בזמן לבית-הספר. פה ושם יש ימים "חגיגיים" ויוצאי דופן. הילד, שבקושי נרדם לקראת יום בו יחגוג יום הולדת או יצא לטיול לו חיכה בקוצר-רוח – מתעורר עוד לפני שבאנו להעירו. גם ישן פחות וגם אינו מגלה שום סימני קושי להפרד מהמיטה החמה. פתאום הוא מלא מוטיבציה לצאת מהר מהבית והוא זה שדוחק בנו להזדרז בכל פעולה ובלבד שלא יאחר חלילה.

כמה קל לעשות דברים שאנו אוהבים וכמה קשה לעשות דברים שאיננו אוהבים.

לא נקל ראש בחשיבות של תירגול, אבל מדוע לא ניתן לעשות זאת בין כותלי בית-הספר? הילד יגדל ויעבוד וילמד כמה כדאי לתחום גבולות בין העבודה לבין הפנאי. להשתדל לא לקחת את העבודה הביתה ועם סיום יום העבודה – להתפנות לדברים אחרים, לא פחות חשובים ומספקים. גם בעידן טרם הטלויזיה והמחשבים, ידענו לצאת אחר הצהריים ולהעסיק עצמנו בפעילויות מגוונות, שהיו גם מהנות וגם מלמדות המון. כולנו יודעים, שלימוד לקח ורכישת ידע לא מתבצעים רק במסגרת בתי-הספר. כמו שלמדנו לדעת, שאינטליגנציה איננה מדד אחד של כשרון וכי קיימים מדדים רבים ולא רק בתחומים הנוגעים להשגיות – כך ברור, שללמוד אפשר וצריך גם במסגרת הפנאי.

נלמד לכבד את מסגרת הפנאי של הילדים והם ילמדו לכבד את מסגרות החובה שקבענו להם. ילד שיעסיק עצמו בפעילויות מהנות ומעשירות בשעות אחר הצהריים, יוכל ללכת לישון חופשי ממתח הכנת או אי הכנת שעורי-הבית, שארבו לאושרו מרגע שיצא מבית-הספר. למחרת יקום ביתר חשק והתלהבות לרוץ זריז כארי לבית-הספר הממתין לו באהבה.

הצעד הבא, אם תשאלו אותי, יהיה: כתיבת עבודות במסגרת הלימודים ו""'ביטול המבחנים!

03.02.07