היחס ליורדים

חבר שאל לדעתי על ישראלים המכונים יורדים וזה מה שהשבתי לו:

כמוך כמוני, הנושא הטריד אותי במשך שנים וגם היום אינו פשוט לי כלל. הוסף לכך את אלו שבחרו בגרמניה הארורה למקום מושבם ותבין כמה קשה לי עם יהודים שבבחירה אינם חיים בישראל. אבל, הנה מסקנותיי שהתגבשו בי ברבות השנים.

לפני למעלה משנה הייתי במדור למכשירי-עזר במרכז-לעיוור בתל-אביב, כשהגיע למקום צעיר חרדי מירושלים ונכנסנו לשיחה. הוא שאל אותי: "באיזה בית-כנסת אתה מתפלל?" אמרתי לו, שכבר שנים שאינני הולך בקביעות לבית-כנסת. הפריעו לי מתפללים שהתעניינו בי ובסידורים והמחזורים שלי בברייל. בצעירותי, הרגשתי מיוחד כשבאו וצפו ושאלו ונהגתי להסביר ולספר. אבל, עם השנים זה נמאס לי ובעיקר בשבתות ובחגים, כשבאו אורחים שאינם המתפללים הקבועים, ממש הפריעו לי. לא רציתי לפגוע באנשים וויתרתי. אמרתי לבחור, שאין לי בית-כנסת קבוע. הוא גער בי ואמר, שאין לו מה לדבר איתי והוסיף: "איזה יהודי אתה בכלל?!"

אחת הסיבות שאני כל-כך אוהב את חב"ד היא, שלמרות שהם דתיים ואף חרדים, הם אינם מתנהגים בשיפוטיות עם אחיהם החילוניים והמסורתיים וכל גישתם היא קירוב.

בכלל, אין לאויבינו דבר טוב יותר לקוות לו מאשר פירוד בינינו. עכשיו אחזור לנושא:

אני מאושר שילדיי חיים בארץ ומקווה, שכמה שיותר יהודים יעדיפו לחיות כאן. למרות צערי על הירידה מהארץ, אני מתייחס בכבוד ובחום לישראלים שאני מכיר ושהחליטו לרדת מהארץ. לא רוצה שנגיע לגינוי או הסתייגות מאחינו בגלל שהם בוחרים בחירה שאיננה מתאימה לי. הדרך הטובה לשמור על אחדות עם ישראל הנרדף והשנוא ע"י רוב אומות העולם היא, להמשיך בסולידריות הנפלאה שבין יהודים ובין ישראלים שבארץ ושהיגרו לארצות אחרות. אני בעד לכבד את בחירתו של כל אדם היכן ברצונו לחיות, מה עוד, שירדו מהארץ ישראלים לא מעטים, שברבות הימים ילדיהם או נכדיהם באו לשרת כאן בצבא וגם לחיות כאן. רבים נשארים עם זיקה וקשר אל היושבים בארץ ואף פועלים למעננו בדרכים שונות. אני אוהב את הגישה המקרבת והמקבלת ולא את הדוחה והמגנה. אחווה ורעות טוב שיהיו לא רק בין בני-זוג,  אלא בכלל – בין בני-האדם. זו תמצית גישתי על רגל אחת.

23.08.17