עובד בחברה כבר איזה זמן והנה מתברר, שלא עמד בפיתוי והצליח לשים ידו על ארנק של חבר בעבודה וניצל את כרטיס האשראי שלו. קצת טפשי, כי סבירות גבוהה להתגלות אבל לא תמיד עושים את כל החישובים.
אין ספק, מעשה שלא יעשה, לעבור על דיבר מפורש של "לא תגנוב" ועל עוד כמה קודים ערכיים. ובכן יש לנו עבריין.
האימרה העממית אומרת: "סוף גנב לתלייה!" טוב ברור שאין תולים בחברה שלנו גם על מעשים הרבה הרבה יותר חמורים. מה שכן, זו עבירה פלילית ואם מוגשת תלונה במשטרה סביר שתפתח חקירה ויוגש כתב אישום.
מי שביצע את הגנבה לא בדיוק העסיק עצמו במחשבות על תוצאות מעשיו ונראה, שיצרו גבר עליו וכשל. ממקום העבודה כמובן הועף מייד עם יותר או פחות רעש והוא זוכה להוקעה ונידוי חברתיים, שהרי רק זה חסר לנו לגדל גנבים. ידוע שהבלגה על גנבה יכולה להוביל לרצח!!! אכן גישה קיצונית, אך – רווחת למדיי.
אין ספק, החברה חייבת להגן על עצמה ונראה, שאין מנוס מכך, שהעבריין יישא בתוצאות מעשיו הנלוזים. דמנו מתלהט לשמע תיאורים על גנבי כוורות וצאן ובקר. אנשים משקיעים את חלבם ודמם בעבודה קשה כדי להתפרנס והנה באים גנבים בלילה ואף בצהרי יום ועושקים את ישרי הדרך, אנשי העמל. קשה מאד לנסות להיות אמפתי עם העבריינים האלו. אולי חמור מכך הוא מעשהו הנלוז של חבר בעבודה, ששלח יד ברכוש רעהו, אדם שהוא מכיר וכך מעל באמון שניתן בו כעמית הגון.
אדם טעה, ראוי שישלם על טעותו, אולם לרדוף אותו עד חורמה? גל של גינוי חברתי/סביבתי עלול לדוחקו בעוצמה קשה אל הקיר ולהביאו לנקיטת צעדי יאוש. מאמצינו לרמוס את כבודו עד דק ולבזותו ולהציגו כאילו כל כולו רק פשע ומארה – מתעלמים מכך שמדובר בבן אדם, שראוי לגינוי ולעונש אבל – במידה! אסור שכולם יסובבו לו כעת את הגב – עמיתיו בעבודה, חבריו, בני-משפחתו. מותר לו לצפות מהקרובים לו לנקוט ב"קבלני כמו שאני"; קבלה בלא תנאי כאשר, אותו אוהבים ומעריכים אבל את המעשה המסוים הזה לא מקבלים ואף מגנים. כמו שאין ילד רע אלא ילד שעשה מעשה רע או התנהג לא יפה, כך גם העבריין הזה. לנו, החברה הרחבה, יש עניין רציני בכך, שלא להחמיר יתר על המידה עם העבריין הזה. אסור לנו להביאו להרגשה, שאין לו מה להפסיד ולטעות שעשה תצטרף הרגשת מקופחות וכעס על החברה המגזימה והלא מבינה כי מדובר במעידה, שהוא מצטער עליה בכנות. אנחנו יודעים כמה יכול עבריין להרחיק לכת ולאבד את סיכוי שילובו המחודש בינינו ואז נאבד סיכוי לשקמו.
נאמר במקורותינו: "כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא" (קהלת ז',20) ומדגישים, שגם משה רבנו, אבי הנביאים, חטא ואף נענש על כך.
לא תהא זו אפילו גדלות רוח לקרב את התועים ולצמצם את חומרת מעשם עם מסר, שאנו שותפים לצער על אי כיבוש היצר אבל נותנים סיכוי ובוטחים כי מדובר במעידה שלא תחזור. כדי להקל על כיבוש היצר נשתדל גם לא להותיר יותר מדי פרצות, שהרי הן קוראות לגנב!
ננסה להתחבר לנקודה האנושית שבכל אחד, גם במי שמעד וזה יעשה את כולנו יותר אנושיים ופחות גנבים.
11.03.07