האח הגדול
איך אומר יוסי בנאי הענק? "אותי זה מצחיק!" אז על אותו משקל אני אומר: "אותי זה מעניין!"
מסתבר לי, שתוכנית הריאליטי הזו מעניינת לא רק אותי ויש לי כמה חברים ומכרים, שלא מרגישים שום אי נוחות בהצהירם, שגם הם עוקבים אחרי המתרחש בבית האח הגדול ואפילו די מעורבים רגשית.
פה ושם אני שומע התבטאויות של בוז וגיחוך וטענות שזו תת רמה ואפילו מגעיל. מאשימים אותי, בין אחרים, במציצנות ובהתעסקות בשטויות. נכון, יש בי יצר מציצנות אבל מעניין שלמשל אחרי "הישרדות" ממש לא עקבתי ולא ראיתי אפילו דקה אחת. לעומת זאת, אני "מציץ" בעניין רב לחייהם של אנשים ויש אשר אני אפילו עוקב אחריהם לתוך חדר השינה וצופה בהם מתפשטים ועושים כל מיני דברים מיוחדים; וגם לא מיוחדים. טוב, מדובר כמובן ברומנים הלא זעירים שאני קורא פה ושם.
לא אגדיר עצמי כמכור לתוכנית האח הגדול אבל אני יושב בעניין רב בימי ראשון ושלישי ועוקב אחר התוכניות. כל המשתתפים מעניינים אותי. חלק אני אוהב ומעריך וחלק אינני סובל ויש כאלו שאני אמביוולנטי לגביהם – לפעמים מת עליהם ולפעמים ממש מעוצבן עליהם ולא סובל אותם. יש בבית האח הגדול ייצוג מה של החברה שלנו. ישנו בחור חמוד שהוא הומוסקסואל מוצהר; ישנה בחורה מקסימה ואינטליגנטית, יצירתית וחוזרת בשאלה; היה דייר דתי נעים הליכות וסובלני, שעם הזמן הפך פחות סובלני לזולתו; ישנו דייר צבעוני עם מטבעות לשון אורגינליות, שבצד חוכמת החיים ונסיון החיים שלו הוא מתגלה גם כשוביניסט וכמכור שקשה לו מאד להתחשב באחרים; ישנה דיירת קפריזית, שמרשה לעצמה לכנות אשכנזים בכינוי אשקלוני מקורי ורק חסר למישהו, שיעז לכנות אותה או את אביה צ'חצ'חים.
יכולתי להמשיך ולפרט ולספר על האחרים אבל מי שכמוני רואה את התוכנית או עוקב תדיר אחר הערוץ המשדר, לא צריך את המידע הזה ממני ומי שזה לא מעניין אותו, הרי, קרוב לודאי, שכבר הפסיק לקרוא את חיבורי זה.
התוכנית, כאמור, מעניינת אותי ורק כשהחלו לגנות את המתעניינים בה, נתתי לעצמי דין וחשבון על סיבות התעניינותי בה ויש לי גם תירוצים:
אין לי ספק, שהמתרחש בבית האח הגדול עשוי להוות מעבדה אנושית-חברתית, ממש שדה מחקר לסוציולוגים, לאנתרופולוגים, לפסיכולוגים ולעוד תחומי מדע. הדינאמיקות והקואליציות ומצבי הלחץ בתנאי בידוד חלקי וההימורים והמנהיגות והנגררות והחיזור וכושר המשחק והפתיחות וההגינות והעמדת הפנים ואהבת הזולת ועוד ועוד. יש כל כך הרבה התרחשויות ועשייה ודרכי התמודדות והכל תחת עינו הפקוחה של הציבור. אז מי שזה לא מעניין אותו, שיעסוק במה שכן מעניין אותו ואני מבטיח שאכבד את בחירתו ולא אבוז לו וזה ממש לא משנה לי אם זה יהיה – לאכול, לקרוא ספר, לשחות, להתבטל, לבהות בחלל, לצפות בסרט מתח, לנקות את סביבת מגוריו ובטח ימצאו עוד המון עיסוקים מכובדים למלא חייהם משמעות.
29.11.08