גניבת דעת

מציפים אותנו בפרסומות. יצרנים ונותני שירות צריכים להתפרנס ולכן הם משווקים את מרכולתם. כאשר ישנו מקבץ פרסומות "קצר" של כמה וכמה וכמה דקות במהלך תוכנית פופולארית בטלוויזיה, זו הזדמנות פז לגשת למטבח או לשירותים או לכל עניין מועיל אחר בבית. כל זה טוב ויפה או לא תמיד טוב או יפה, אבל לא לזה אני נטפל כעת.

אני מאזין שפוט של הרדיו. זה אומר שאני מרבה גם לשמוע פרסומות. בעבר כבר התייחסתי לדברים שלא אהבתי בפרסומת, בכתבי על הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים המעודדת תאונות. כעת אני נזקק שוב לנושא והפעם לפרסומות בהן אני טוען לגניבת דעת.

בניסוח רהוט ובקולות רדיופוניים למשעי משווקים לנו. יותר ויותר אני שומע פרסומות בהן, לקראת סופן, מואץ לפתע הדיבור ובקושי ניתן להבין את הנאמר. ברור שמוסיפים אמירה כמי שכפאם שד. ודאי משפטנים מציעים או מורים לאבטח את המפרסם מפני תביעות. בעיניי, האצת הדיבור בצורה שבקושי ניתן להבין את הנאמר, היא עצמה נסיון לגניבת דעת, שעליו ראוי לתבוע את המפרסם. הוא מפרסם אחוזים מסוימים שהרוויחה קרן שהוא מנהל ב-12 החודשים האחרונים? נחמד מאד. חשוב לו להזהיר אותי, שתשואה מרשימה זו איננה מובטחת בעתיד? כל הכבוד! שיזהיר! מדוע להבליע את המסר? רצונו לצאת ידי חובה מבחינה חוקית? כלומר, לא כל כך אכפת לו שאני עלול לטעות בדבר התחייבותו כלפי?  אז מדוע שאקנה ממנו? מי שמנסה לגנוב את דעתנו, כדאי שניתן לו לעמוד עם סחורתו ונשאיר את הדוכן שלו פנוי מלקוחות.

 

24.09.09