אני הצודק!!!

(הרצאה במועדון החברתי)

החלה מערכת הבחירות ואני מוצא לנכון לעסוק בנושא שמתחדד מאד בזמן כזה.

אדם בוגר מגבש דעתו, למשל, הפוליטית, בהתבססו על מידע, הערכת או הערצת מועמד ועל נטיית-לבו. כשהוא משוכנע בדרך מסוימת, הוא נהנה לפגוש או להכיר מי שבדעותיו; הוא מרגיש הסתייגות ממי שדעתו שונה משלו ויותר מכך – כשהפוכה מדעותיו. השכל וההיגיון אומרים: זה נהדר שיש מגוון דעות, שקיימת שונות, שיש חופש לחשוב אחרת, חרות מחשבה, חופש בחירה. בהרגשה: "יש רק צדק אחד, או שאני טועה או שהוא טועה ואני מאמין בכל לבי, שאכן הוא הטועה". השכל הישר אומר לנו, שזה טבעי שלאנשים טעם שונה זה מזה וכך עם ההעדפות שלהם ("מה, את לא אוהבת שומר?" "ואתה, אתה לא אוהב מיונז?") אז על כגון אלו כבר חרזו: "על טעם ועל ריח…"  ובכל-זאת, בהרגשה, יש סוג של הסתייגות ואפילו – דחייה וכעס, כלפי האחר שדעתו שונה.

(הדגמתי עד לאן מגיעים הדברים בסיפור אלטלנה וכן התנגדות מר בגין לשילומים מגרמניה וכיצד הוכיח איפוק ומנע מלחמת אחים. סוניה חברתי הזכירה את רצח רבין. כן התעכבתי בהרחבה על סיפור רציחתו של אמיל גרינצווייג,והנה סיכומו התמציתי, נלקח מויקיפדיה)

בתאריך 10.02.83, בהפגנת שלום-עכשיו,  קראו לבצע את מסקנות ועדת כאהן, שחקרה את הטבח במחנות הפליטים סברה ושתילה. המפגינים תבעו לפטר את שר-הבטחון אריאל שרון ואת ראש הממשלה מנחם בגין. בהפגנה נזרק רימון רסס אל פתח בנק-ישראל, שמול משרד ראש-הממשלה בעת שישבה הממשלה ודנה במסקנות שהתקבלו בתאריך 07.02.83.מהרימון נהרג אמיל גרינצווייג ונפצעו 9 איש וביניהם אברהם בורג ויובל שטייניץ. אמיל היה אז בן 35, בן לניצולת אושוויץ. כחייל וכקצין בנח"ל מוצנח השתתף, בארבע מלחמות.

מדי שנה מחלקת האגודה לזכויות-האזרח אות זכויות האדם על שמו. בין מקבלי האות נמנים משה נגבי, יצחק זמיר, יצחק קדמן ושולמית אלוני.

עלינו להפנים, שהצדק אינו מוחלט; יש פנים לכאן ולכאן. הרגשת אדם והחלטותיו, מושפעים מאין-סוף גורמים. יש לכבד את הזולת על דעותיו, אם נרצה שהוא יכבד אותנו. זה עניין של חינוך אמיתי לדמוקרטיה וסימן לבגרות.

טבעי להרגיש לעתים הסתייגות, דחייה, כעס, איבה – כלפי דעות ועמדות של מישהו, אבל הן נאמר: "איזה הוא גיבור? הכובש את ייצרו!" יצרים יש בגדול הצדיקים, הגבורה היא לא לאפשר להם לשלוט בנו ולהכתיב את התנהגותנו. אנו השולטים בהם ואלו הן הגבורה והבגרות האמיתיות.

אשרינו שזכינו לחיות במדינה בה ישנו מגוון דעות גדול כל-כך וחופש להביען. כדאי לנו ללמוד להאזין לעמדות ולטיעונים השונים ולנו הכוח להגיע חגיגיים לקלפי ביום הבחירות ובחופש מלא לבחור כראות עינינו.

אסיים באמירה המיוחסת לוולטייר: "אינני מסכים למילה מדבריך, אך אהיה מוכן להיהרג על זכותך לומר אותם". כמה כבוד לזולת ולערכים יש באמירה נהדרת זו.

 

16.10.12