אז במי לבחור?

כשבוע לפני הבחירות לכנסת ה-17 ולך תדע למי לתת את קולך!

לימין? – אם היה תלוי בו לא היינו מתנתקים והמדיניות הכלכלית שלו היא ממש בחזקת ניתוח מוצלח, שהפציינט כמעט מת ממנו. כלומר – הפציינט העני! יש בהחלט כמה עשירים שיצאו ממנו חזקים ומחוזקים.

השמאל הלא קיצוני? – בהנהגתו פורחות ומשגשגות חברות ההעסקה, אנשים מועסקים בתת-תנאים ולמעשה הם אזרחים סוג ב ואחרים חוגגים על עבודתם. הוא אכן דאג לעובדים אבל רק או בעיקר לאלו שיכולים לדאוג יפה מאד לעצמם גם בלעדיו.

לשומרי התורה הספרדים? – לרוע מזלי אני אשכנזי! חוץ מזה בהחלט אכפת להם מהעניים כי שם כמעט כולם עניים אבל חבורת מנהיגים כל כך מושחתת! לא רק שעוברים על חוקי המדינה הם גם עוברים על דיני התורה והרי לכם עבריינים דשופרא!

השמאל הקיצוני? – מונהג ע"י מתחסד ואם כל כך נפל בכוחו אז זה אומר דרשני, לא?

אז אולי נלך לנוכח פנינו? – שם הרי ממש התגשמות הנבואה: "וגר זאב עם כבש". היה מומנטום של מנהיג ביצועיסט ונשארנו עם חבורת צמאי שלטון, שמייד עם סיום התהלוכה יקרעו זה את זה לגזרים והכל יתאדה. מרוב רצון להשביע את כולם שום דבר משמעותי לא צפוי לקרות ולא חבל על קולי היקר (לי!)?

טוב להיות נגד כל מה שלא טוב ובעד כל מה שטוב! ממש תגלית מהממת. אז מה עושים?

קצת חבל לתת את הקול למפלגה קטנה, שאין לה בעצם כח לבצע ולשנות. מאידך, תכופות נוכחנו, שדווקא מפלגה קטנה ואף ח"כ בודד עשויים להוות לשון מאזניים ולהטות דברים בנסיבות כגון אלו – הרבה מעבר לכחן.

נותר אפוא לבחון מצעים ולעקוב אחר דמויות ולחפש משהו שמושך את הלב ואת השכל.

חיפשתי ומצאתי את "תפנית" ואם יש לכם משהו בעד ומשהו נגד כדי לעזור לי בשקלא ובתריא – הינכם מוזמנים לכתוב אלי.

שלכם בנאמנות

 מיכאל פז

17.03.06